ולמה כדאי להכיר את זה – גם אם אתם לא מתכוונים “להכות את השוק”
רוב המשקיעים שואלים את עצמם בשלב מסוים:
איך ייתכן שמניות מסוימות מניבות תשואות עודפות באופן עקבי, בעוד אחרות מדשדשות?
האם זה מזל? תחזית מדויקת? או אולי משהו שיטתי שקורה מתחת לפני השטח?
האמת היא שיש כאן תופעה מוכרת ומבוססת היטב בעולם ההשקעות – השקעה לפי פקטורים.
וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים להבין כאן, בלי נוסחאות ובלי מילים מפוצצות.
“פקטור” הוא פשוט מאפיין של מניה,
שמחקרים מצאו כי הוא משפיע על הביצועים שלה לאורך זמן.
במילים פשוטות –
אם תשואת השוק היא הממוצע, אז הפקטורים הם הסיבות לכך שחלק מהמניות עולות מעל הממוצע הזה, ואחרות נשארות מאחור.
הגישה הזו נולדה מהעולם האקדמי, ובעיקר מהעבודה של שני כלכלנים – יוג’ין פאמה וקנת’ פרנץ’,
שזכו בפרס נובל על מחקריהם. הם גילו שהתנהגות השוק לא נובעת רק ממזל או ממדדים כלליים,
אלא ממאפיינים חוזרים של מניות – כמו גודל, ערך או רווחיות.
מניות “זולות” – כאלה שמחירן נמוך ביחס לרווחים או להון שלהן –
נוטות לאורך זמן להניב תשואות טובות יותר מחברות נוצצות ויקרות מדי.
הסיבה? משקיעים נוטים להעדיף סיפורים נוצצים על פני מספרים יציבים.
חברות קטנות (“Small Caps”) הניבו היסטורית תשואות גבוהות יותר מהגדולות.
למה? כי הן נתפסות כבעלות סיכון גבוה יותר – ולכן גם מתומחרות בזול.
כן, גם “לרכב על הגל” הוא פקטור.
מניות שעלו לאחרונה נוטות להמשיך לעלות – בעיקר בגלל פסיכולוגיה אנושית:
אנחנו נמשכים למה שעובד עכשיו, וממשיכים להזרים לשם כסף.
חברות עם רווחיות גבוהה, מאזנים יציבים ומינוף נמוך
נוטות לספק תשואה עקבית ועמידות בתקופות משבר.
באופן מפתיע, מניות “רגועות” יותר – אלו שלא קופצות כל יום בעשרות אחוזים –
הניבו היסטורית ביצועים טובים יותר מאלה הסוערות.
משקיעים פשוט נוטים לשלם יתר על “אקשן” ותחושת סיכון גבוהה.
מחקרים גדולים של חוקרים כמו Asness, Moskowitz & Pedersen (2013)
וגם של גופים כמו MSCI (2022) מראים דבר מעניין:
פקטורים כמו ערך, מומנטום וגודל אכן הסבירו חלק ניכר מהביצועים של מניות לאורך עשרות שנים –
לא רק במניות, אלא גם באג”ח ובסחורות.
אבל חשוב להבין –
שום פקטור לא עובד כל הזמן.
היו תקופות שבהן “ערך” היה מנצח ברור (שנות ה־70 ותחילת ה־2000),
והיו שנים שבהן רק “מומנטום” ו“צמיחה” נתנו תשואות יוצאות דופן.
לכן, משקיעים מנוסים לא בונים על פקטור אחד – אלא משלבים כמה,
כדי להחליק את התנודתיות וליהנות מהאיזון ביניהם לאורך זמן.
אתה אולי לא מנהל קרן גידור, אבל גם אתה כבר חשוף לפקטורים –
פשוט דרך הקרנות שבהן אתה מושקע.
לדוגמה:
קרן שמחזיקה בעיקר מניות טכנולוגיה אמריקאיות – בעצם משקיעה בפקטור של מומנטום וצמיחה.
קרן שמתרכזת במניות ערך או דיבידנד – נוטה לחשיפה לפקטור Value.
כשמבינים את זה, אפשר לבחון את התיק האישי בעיניים חדשות:
פקטורים הם לא קסם, אלא עדשה חכמה להבין את ההתנהגות של השוק.
הם עוזרים לנו לראות מאיפה מגיעות התשואות, ולמה לא כל מניה מתנהגת כמו השוק כולו.
חלקם עובדים בעוצמה בתקופות מסוימות, חלקם נעלמים וחוזרים שוב –
אבל ההבנה שלהם הופכת אותך ממשקיע שמחפש “פגיעות מדויקות”,
למשקיע שמבין את המנגנון שמאחורי התוצאות.
וזה ההבדל בין מי שמנסה “לנצח את השוק” –
לבין מי שבונה תיק חכם, שקול ומודע הרבה יותר.
כתבות נוספות שיכולות לעניין אתכם
הירשמו כאן למטה וקבלו עוד כתובות ישירות למייל שלכם!
